רוצים לדבר? אנחנו כאן






 הנני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ודיוורים

מה ההבדל בין Bounce Rate ל-Exit Rate וכיצד משפרים אותם

05 אפריל

מה ההבדל בין Bounce Rate ל-Exit Rate וכיצד משפרים אותם


אם יש שני מושגים מעולם האנליטיקס שגורמים לבלבול אפילו אצל אנשי דיגיטל, הרי שמדובר בשיעור נטישה ושיעור יציאה. הנה ההבדלים העיקריים, חשיבותם בניתוח הנתונים והאפשרויות לשיפורם.

מאת: עמית אדלר

לפני זמן מה פנה אלינו לקוח בשאלה "מדוע אחוז הנטישה באתר עלה?"

מעבר לעובדה שבאונס רייט (Bounce Rate) הוא אחד הנתונים הכי פחות מובנים בקרב לקוחות, בדרך כלל הם גם נוטים לחשוב שהוא הנתון החשוב ביותר באתר, המעיד בצורה המדויקת ביותר על התנהגות הגולשים.

אז איך עונים לשאלה כזו?
הרי באונס רייט ממוצע במנותק משאר הנתונים, לא באמת מסוגל לתת תובנה כלשהי.

Bounce Rate vs. Exit Rate

מה זה בכלל שיעור נטישה? (Bounce Rate)

בקצרה – אחוז הביקורים בדף אחד בלבד באתר.

באריכות – נטישה (כפי שהוא מוגדרת על ידי גוגל) מתרחשת כאשר משתמש נכנס לעמוד מסוים באתר, ולאחר מכן הוא יוצא מהאתר בדיוק מאותו עמוד שממנו נכנס, בלי לבצע שום פעולה מסוג Hit באנליטיקס (ביקור בעמוד נוסף, המרה וכו').

לדוגמה, אם משתמש:

נכנס לעמוד "אודות";
גולל עד אמצע העמוד;
מקבל טלפון ושוכח מהאתר במשך שעתיים וחצי;
ואז בסוף יוצא מהאתר מעמוד האודות;

הדבר ייחשב כנטישה למרות שזמן הביקור היה שעתיים (ולעיתים אף מלווה בהמרה; תלוי איך היא מוגדרת).

אם 10 מכל 100 משתמשים מתנהגים בצורה הזו, יהיה לנו שיעור נטישה של 10%; אם מדובר ב-50 מתוך 100 משתמשים – שיעור הנטישה יהיה 50% וכן הלאה.

כך זה נראה בדוח הקהלים באנליטיקס (ניתן לראות את ה- BR גם בדוחות נוספים, כגון מקורות תנועה, דפים ועוד):

bounce-rate

אם מביטים בנתון הבודד הזה כפי שהוא מוצג כאן, עלולים לקבל רושם שגוי של התנהגות הגולשים באתר (גם אם הבאונס רייט נמוך). כדי לקבל הבנה טובה יותר של BR מומלץ תמיד להסתכל בדוחות נוספים, שיבהירו לנו היכן בדיוק יש באונס רייט כזה או אחר: דפים מסוימים באתר, מובייל לעומת דסקטופ, דפדפנים מסוימים וכן הלאה.

כשמדובר בדפי נחיתה ייעודיים לפרסום ממומן, בדרך כלל אין עוד דפים לעבור אליהם ולכן שיעורי הנטישה בקמפיינים ממומנים כמעט תמיד ייראו גבוהים (גם אם המשתמש ביצע המרה). כמובן שזה לא תמיד נכון, כי אם המשתמש מגיע לדף תודה אחרי ביצוע המרה – הרי שזה מוריד את שיעורי הנטישה.

למעשה, זה בדיוק הפתח שדרכו ניתן לזייף שיעורי נטישה בהתאם לרצוננו.

מה זה שיעור יציאה? (Exit Rate)

בקצרה – אחוז הביקורים באתר שיצאו החוצה מדף מסוים, אחרי שביקרו לפחות גם בדף אחד נוסף.

באריכות – אם משתמש:

נכנס לעמוד "אודות";
עבר לעמוד "מוצרים";
לאחר מכן עבר לעמוד מוצר מסוים וממנו גם יצא מהאתר;

הדבר מוגדר כשיעור יציאה %X בהתאם לאחוז הביקורים בעמוד הנדון (כפי שתואר בסעיף הקודם בנושא שיעור נטישה).

כך נראה דוח הדפים ששימשו ליציאה מהאתר:

exit-pages

מה עלול לגרום לשיעור גבוה של נטישה או יציאה?

1. זמני טעינה גבוהים מדי של עמודים.
2. פופ-אפים מטרידים (בניגוד למועילים) או מולטימדיה שמתחילה לפעול אוטומטית.
3. עמוד לא רלוונטי למשתמש או שנוגד את הצעת הערך שהוצגה במודעה / בתוצאות החיפוש.
4. עיצוב קלוקל או חוויית משתמש גרועה (זמני טעינה הם חלק מכך).


שיעורי נטישה או יציאה גבוהים לא בהכרח מעידים על בעיה
. אם משתמש מצא בדיוק את מה שחיפש ואז נטש מיידית, האם זה אומר שהעמוד לא שירת את מטרתו? אם המשתמש מצא בדיוק את מה שחיפש בעמוד אחד בלבד, הרי שבאונס רייט גבוה דווקא מעיד על משהו חיובי. המשתמש לא היה צריך להגיע לדפים אחרים כדי למצוא את מה שחיפש.

אם נכנסתי לעמוד כלשהו וחייגתי ידנית למספר טלפון המוצג בו, העמוד שירת את מטרתו ואת מטרתי גם אם היה פה שיעור נטישה של 100 אחוז. לכן חשוב מאוד להסתכל על שיעורי נטישה ויציאה בהקשר הנכון, ולא כנתונים מבודדים שמייצגים את כל התמונה.

באופן כללי ניתן לומר שאתרי תוכן נוטים להיות בעלי שיעורי נטישה ויציאה גבוהים יחסית (מעל 50%), ואילו אתרי מסחר וקניות נוטים להיות בעלי מדדים נמוכים יותר (מתחת ל-50%).

אתר תוכן יכול לשרת את מטרת הגולש בעמוד אחד בלבד (מאמר מעניין שבסופו יצא הגולש מהאתר), ואילו אתר מסחר משרת את מטרת הגולש אחרי כמה עמודים (בדיקה של כמה מוצרים, למשל). למרות זאת כל אתר הוא ישות עצמאית בפני עצמו המתנהג אחרת לעומת אתרים אחרים, ויש לקחת זאת בחשבון.

סיכום ביניים – מה ההבדל בין שיעור נטישה לשיעור יציאה?

מדובר בשני אלמנטים שונים לחלוטין שאין לבלבל ביניהם:

1. שיעור נטישה מתייחס לדף הראשון אליו נכנס המשתמש. שיעור יציאה מתייחס לדף האחרון אליו הגיע המשתמש לפני שיצא.

2. נטישות הן תמיד סיטואציות של ביקורי-דף-אחד. יציאות יכולות לכלול יותר מדף אחד בכל ביקור.

3. שיעור יציאה גבוה לא מעיד בהכרח על שיעור נטישה גבוה. המשתמש יכול להגיע לדף מסוים באתר לאחר שביקר בעוד דפים, לפני שייצא מהאתר.

4. שיעור יציאה נמוך כן עלול להעיד על שיעור נטישה גבוה. הרי המשתמש חייב להגיע לדפים נוספים באתר לפני שהוא יוצא ממנו סופית.

5. שיעור נטישה הוא בדרך כלל מדד שלילי, המעיד על חוסר התאמה של דף מסוים למשתמש שהגיע אליו.

6. שיעור יציאה יכול להיות מדד חיובי או שלילי – אם נכנסים, קוראים מאמר ויוצאים מהאתר, זה לא בהכרח בעייתי.

איך מפחיתים את שיעורי הנטישה והיציאה באתר?

יש למצוא את הדרך לגרום למשתמשים לבקר בכמה עמודים באתר. כפי שצוין בחלק הקודם, פופ-אפים מטרידים או מוזיקה שמתחילה להתנגן עלולים להוות גורם שלילי שיגדיל את שיעור הנטישה באתר.

הוסיפו קישורים פנימיים בין עמודי האתר שלכם, בהתאם לרלוונטיות התוכן בכל עמוד. קישורים פנימיים מתוך גוף התוכן מאפשרים לגולשים לנוע בקלות בין דפי האתר. כמובן שתפריטי ניווט תורמים גם הם את חלקם לניווט קל שמוריד את שיעורי הנטישה.

כל קישור חיצוני שמפנה לאתר אחר – יש לפתוח בחלון חדש. זה ימנע מהמשתמש לצאת החוצה מהאתר שלכם. מן הסתם ההנחיה הזו לא תקפה כשמדובר בקישורים פנימיים.

בדקו מדוע אנשים נוטשים את האתר. זה יכול להיות באמצעות שינויי A/B בסדרי גודל כאלה ואחרים, הטמעת מפות חום והקלטות גולשים וכל אמצעי אחר לשיפור המרות.

כמו כן מוצרים נלווים / נוספים המופיעים בכל עמוד מוצר קיים, מאפשרים להמשיך לנווט באתר מבלי לנטוש. באתרי תוכן שלא מציעים מוצרים, ניתן להוסיף קוביית תוכן מתחלף בסגנון "אולי תרצו לקרוא גם".

וכמובן שהכי חשוב הוא לספק את התועלת הגדולה ביותר למשתמש שהגיע אליכם, בין אם זה מתוצאה אורגנית, מודעה ממומנת או כל מקור אחר. ההבטחה הגלומה במקור התנועה חייבת להתממש בדמות תוכן רלוונטי ומועיל בדף הנחיתה.

רגע לפני סיום

ככל שתפקידו להבין את מסע הלקוח ואת השלבים השונים שהוא עובר מהמודעות הראשונה ועד לעסקה, כך תוכלו לספק לו את מה שהוא צריך בכל אחד מהשלבים – ועל הדרך להפחית כמה שניתן את אחוזי הנטישה והיציאה.

עצות נוספות שיסייעו לכם לצמצם את שיעורי הנטישה והיציאה >>>

בהצלחה!

מה ההבדל בין Bounce Rate ל-Exit Rate וכיצד משפרים אותם

4.3 (85%) 16 votes

תפריט